post

חלבון ופעילות גופנית – כל מה שחשוב לדעת

אבן הבניין העיקרית של השריר ושל רקמות שונות ורבות בגוף. גוף האדם יודע לייצר רק חלק מחומצות האמינו, על מנת לקבל את השאר עלינו להכניס לגוף ע"י תזונה נכונה.  גופנו יודע לפרק את החלבון אותו אנחנו מכניסים דרך האוכל במערכת העיכול, לחלבונים קטנים או לחומצות אמינו בודדות. פירוק החלבון, מאפשר את ספיגתו מהמעי אל זרם הדם. לאחר שנספג בדם, הגוף יודע לבנות בכבד, חלבונים חדשים לפי צרכי הגוף.

מה הקשר בין חלבון לפעילות גופנית ולשרירים?

בשעת מאמץ או גירוי גבוהים לשריר נגרום להרס מסוים בסיבי השריר. מידת פירוק השריר תלויה במספר גורמים:

  1. העומס שיופעל על עליו במהלך האימון
  2. כמות האנרגיה
  3. ברמת הכושר הגופני בה אנו נמצאים

בסיום הפעילות הגופנית, נעשה מאמץ ע"י הגוף לבנות את השריר שאיבד במהלך האימון.

אימון שאינו גורם להרס כלשהו בסיבי השריר, אינו יכול להוביל לפיתוחו וגדילתו של השריר מאחר ולא עבר את הגירוי הדרוש. אבן הבניין הדרושה לחידוש ובניית השריר הוא החלבון שאנו מכניסים לגוף לאחר האימון באמצעות התזונה או תוספים.

מה מכיל השייק חלבון?

שייק חלבון מכיל חומצות אמינו בצורתן הנוחה ביותר לספיגה לגוף.
מאחר והכנת השייקים היא מהירה, הגוף יקבל בסמוך לסיום הפעילות הספורטיבית את החלבון או את חומצות האמינו החיוניות אותן הגוף צריך וקצב הספיגה שלהן יהיה מהיר ביותר, חומצות אלו יוכלו לעזור לגוף לבנות את השריר ביעילות.

רוב השייקים מבוססים על חלבוני החלב/גבינה, בנוסף ישנם גם שייקים המבוססים על חלבון סויה שגם הוא נחשב לבעל ערך ביולוגי גבוה.
שייקים המבוססים על חלבון סויה מתאימים לאלרגיים למוצרי חלב.

למי מיועד השייק?

אנשים המתאמנים בצורה אינטנסיבית באימוני כוח חזקים או באימוני סבולת ממושכים. בשני סוגי האימונים השריר מתפרק בצורה משמעותית ולכן יש לתת לגוף חלבון בצורה זמינה בסמוך לסיום הפעילות. השייק מיועד לאנשים שמתאמנים בעומס גבוה ואין להם את אפשרות לאכול את כל כמות החלבון הדרושה להם לבניית השריר, או להתאוששות השריר לקראת האימון הבא.

שימו לב


חלבונים אינם מקור אנרגיה לגוף שלנו, צריכת חלבונים לפני האימון לא תעזור לנו לבנות ולפתח את השריר בצורה טובה יותר. כשמדובר בארוחה שלאחר האימון, הדברים שונים לחלוטין שם הגוף זקוק לחלבונים על מנת לבנות את השרירים מחדש ולהתאושש לקראת האימון הבא.

post

התמודדות עם סרטן הלבלב בעזרת פעילות גופנית

כולנו יודעים כי החשיבות של הפעילות הגופנית משפרת את איכות החיים.

ידוע לנו ממחקרים רבים כי יש השילוב בין תזונה מאוזנת לבין אורח חיים פעיל מביא להקטנת הסיכון לחלות במחלות שונות כמו כלי דם וסוכרת ומחלות לב. לאחרונה מחקרים שונים הוכיחו לנו כי הקשר בין פעילות גופנית ובין ותזונה מאוזנת מפחיתה את הסיכון לחלות במחלות הסרטן בצורה חד משמעית. אורח חיים הפעיל יפחית הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן:

  • סרטן השד
  • המעי הגס והערמונית
  • סרטן הלבלב
  • הכליות
  • הרחם
  • הוושט

אורח חיים פעיל, המשלב פעילות גופנית ותזונה מאוזנת יעזור לנו במספר תחומים שונים:

  • שמירה משקל גוף רצוי
  • שמירה על כמות תקינה של שומן בגוף
  • הקטנת היקף הבטן והפחתת כמות השומן הוויסצרלי
  • שמירה וייצוב של המערכות המווסתות את רמות הסוכר בדם
  • שיפור יכולת ההתמודדות של מערכת החיסון של הגוף עם מחלות הסרטן
  • הפחתת תחושות כמו חרדה ודיכאון
  • העלאת רמת נוגדי החמצון, יכולים למנוע נזק ל-DNA
  • שיפור תגובת הגוף למצבים משתנים והפחתת רמת המתח הכללית של הגוף.

פעילות גופנית סדירה יעילה יותר ככל שמתמידים בה וככל שהיא נעשית ברציפות.

לפי מחקרים רבים אנו יכולים לראות שפעילות גופנית מסייעת גם למניעת חזרתה של מחלה, מאריכה את משך החיים והכי חשוב מביאה לשיפור איכות החיים וליכולת התפקוד. מדדי מאמץ שונים כגון התנשפות, הזעה, כאבי שרירים וקצב דופק הלב קובעים את עוצמות הפעילות. מצב ההתנשפות למשל מהווה מדד יעיל לעוצמת הפעילות. התנשפות קלה, שבה עדיין אפשר לדבר, אך לא בצורה רגילה ובקלות, תצביע על עוצמת פעילות מתונה. ברגע שתהיה התנשפות אשר מפריעה לקצב הדיבור, נרגיש בהזעה משמעותית ובכאבים בשרירים, סימנים אלו יצביעו לנו על עוצמת פעילות גבוהה.

אנו ממליצים לכם לאמץ אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת שיעזרו לכם להפחית את הסיכון לחלות בסרטן:

  1. הימנעו מעישון.
  2. שמרו על משקל גוף תקין.
  3. שמרו על תזונה בריאה:

הקפידו לאכול ירקות ופירות טריים בשלל צבעים.

חשוב לאכול מזון עשיר בסיבים תזונתיים.

יש להימנע ממזון עתיר קלוריות.

יש להמעיט ככל האפשר באכילת מזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר.

הפחתה משמעותית באכילת בשר אדום.

שתו הרבה מים והימנעו ככל האפשר מצריכת משקאות ממותקים.

הורידו את צריכת האלכוהול למנה אחת ביום.

הקפידו "לזוז" בעבודה ובבית.

מהו הפטיטיס B?

הפטיטיס B היא למעשה דלקת כבד נגיפית. זה גם השם הרפואי שלה שאולי תפגשו אותו ולא את השם הלועזי הקצר יותר שלרוב יהיה מוכר יותר. הפטיטיס B נגרמת על ידי נגיף שעונה לאותו השם כאשר החומר הגנטי של הנגיף הוא למעשה DNA. הנגיף מדבר מאוד גם כאשר הריכוז שלו נמוך יחסית, והוא עמיד מאוד לתנאים סביבתיים קשים כמו למשל חום, התייבשות ואפילו חומרי ניקוי. כ-400 מיליון אנשים סובלים מהמחלה רובם גרים במזרח אסיה, מקום הרבה יותר בעייתי מבחינות בריאותיות מאשר מדינות מערביות יותר. הבעיה נפוצה מאוד גם באגן הים התיכון ובחלקים אחרים של אסיה.

איך הנגיף עובר וכמה זמן הוא דוגר?

  • צורת ההדבקה של הפטיטיס B היא על ידי מגע עם דם, תוצרי דם כלשהן או נוזלי גוף אחרים. למשל, הנגיף יכול לעבור בנוזל הזרע או בכמות מזערים של רוק. הנגיף יכול לחדור לגוף דרך כל חתך כלשהו או אפילו שפשוף או שריטה, וכמובן גם דקירת מחט. הנגיף יכול לעבור גם בהיריון בין האם לעובר. להבדיל מזיהומים אחרים, הפטיטיס B לא יכול לעבור דרך מזון מזוהם או בצואה או באוויר, כמו למשל במהלך עיטוש.
  • אחרי ההדבקה וכניסה לגוף הוא מגיע לכבד ושם הוא חודר אל התאים שלו, מתחלק ומתרבה תוך שהוא הורס אותם. אחרי שהוא חודר לגוף מתחילה שלה הדגירה, מה אין כל תלונות מצד המטופל כי אין סימנים כלל.
דלקת כבד נגיפית הפטיטיס B
  • שלב הפרודרומה הוא השלב הבא הוא האדם מתחיל להרגיש שהוא סובל ממחלה כלשהי שאינה בהכרח מורגשת כמחלת כבד. יש חולשה, עייפות, אולי גם תיתכן פריחה עדינה, כאבים במפרקים ובשרירים וחוסר תיאבון בולט. בשלב זה כבר אפשר לחשוד שמדובר במחלה זיהומית או ויראלית כלשהי.
  • השלב האחרון הוא שלב הצהבת, שלב בו כבר ברור שמדובר בהפטיטיס B שחדר לגוף. בשלב זה החום יורד מאוד וחוזר לנורמה אך יש סימנים של מחלה כבד חריפה כמו למשל צהבת בלחמיות העיניים, בעור, שתן כהה מאוד, צואה בהירה וכמובן גם גירודים רבים ותחושה כללית של אי נוחות. הכבד מוגדל בתקופה זו והטחול אחריו. המטופל בשלב זה יהיה חסר אנרגיה וכאוב.

סיבוכים נוספים של המחלה

הפטיטיס B הוא נגיף לא פשוט כלל ולעתים הוא יכול להיות כרוני. מצב כזה מתאפיין בריכוז גבוה מאוד של הנגיף בדם והנזק שנגרם לכבד שלו יהיה בינוני עד קשה. כמו כן יש צורך לזכור כי לא תמיד המטופל בכלל יידע שהוא חולה בשלב זה. את המחלה הזו ניתן לגלות רק בבדיקות דם והיא יכולה להמשך גם עשרות שנים כאשר במצב זה הכבד ממשיך להיהרס עד שהוא יכול להגיע למצב של ששחמת הכבד, בה הכבד מתחיל להיות מצולק ואז הוא וכמובן תפקודו יכולים להיפגע בצורה הרבה יותר קשה.